לפני הרבה שנים, כשעוד הייתי ילד צעיר עם חלומות להגיע ל-NBA המאמן שלי אמר לי משהו חשוב מאוד: "כדי להשתפר בכדורסל אתה צריך לצפות בכמה שיותר משחקים. וכן, אני מצפה ממך ללכת הביתה ולצפות בכמה שיותר משחקי WNBA". האמירה הזאת לא הגיעה משום מקום. באותם שנים הליגה בדיוק הוקמה ובעולם נטול אינטרנט מהיר, היתה הדרך היחידה לראות כדורסל בחודשי הקיץ.
אדגיש, באותם שנים לא חשבתי שאי פעם אדרש להסביר מדוע אני צופה בזה, כי מעולם לא הרגשנו שיש בזה פחיתות כבוד (אבי לקח אותי ללא מעט משחקים של הליגה הישראלית). בטח כשבארץ נדבקו בחיידק וזכינו לקבוצות מתוקשרות כמו אליצור רמלה, א.ס רמה"ש ונירוסופט כרמיאל.
לצערי אנחנו רחוקים שנות אור מאותן שנים. 23 עונות לאחר שנפתחה בקול תרועה רמה, ה-WNBA נאבקת על מעמדה בתרבות הספורט האמריקאית ואנחנו נכנסים לאחת התקופות הגורליות שבהן עמדה הליגה.
נתחיל מהדברים הטובים. הרייטינג של הליגה עלה בשנה האחרונה ב-31% והליגה חתמה על הסכם שידור נוסף עם CBS, ממוצע הצופים במגרשים היה הגבוה מאז 2011 ושתי קבוצות מהשווקים החשובים ביותר של הליגה – וושינגטון וסיאטל – הגיעו לגמר לאחר פלייאוף מצוין. בנוסף, הקבוצה החדשה בלאס ווגאס (גלגול של הקבוצה מסן אנטוניו) הציגה שנה טובה מאוד והגדילה בהדרגה את מספר הצופים שלה, למרות החששות המוקדמים (בשל ריבוי אירועי הקיץ בעיר).
עם זאת, בדומה לליגה החזקה בעולם, ה-NFL, זה רק השקט שלפני הסערה. שלוש מחמש הכוכבות הגדולות של הליגה – בריאנה סטיוארט (ה-MVP של הליגה שנפצעה במשחקה האחרון ברוסיה), מיה מור (שבחרה לא לשחק העונה) ודיאנה טוראסי (שבחרה לעבור ניתוח כעת כדי להיות כשירה לעונה האירופית) – לא יעלו השנה על הפארקט.
ההחלטות האלה מתקשרות באופן ישיר לשכר שהן מקבלות מהליגה. בהתאם לחוזה הקיים שכר המקסימום עומד על 117,500$ בלבד שמחייב את השחקניות לצאת ולשחק בליגות נוספות במהלך הפגרה, שם הן עושות את הכסף הגדול (בעיקר בקבוצות הרוסיות, שם הן יכולות לקבל משכורת של מעל מיליון דולר). אגב, הסכום הזה נמוך גם מהשכר של שופטי ה-NBA שעומד על 150,00$ (וכן, אני מכיר את הטענה על כמות המשחקים).
השחקניות החליטו לעשות משהו בנדון, והן בחרו לצאת מהסכם השכר הנוכחי ולמעשה להשבית את הליגה בסיום העונה, בידיעה שמשהו משמעותי חייב להשתנות. עם זאת, אפילו הכוכבות הגדולות של הליגה טוענות ששום דבר לא בטוח: "אנחנו נמצאת בסוג של לימבו", אמרה כריסטי טוליבר הגארדית של וושינגטון.
הבעיה העיקרית היא שכרגע אין קומישינר/ית לאחר שליסה בורדרס בחרה לעזוב לתפקיד אחר וסגן הקומישינר של ה-NBA, מארק טייטום, נאלץ לתפקד כקומישינר בפועל עם רצון מועט (בלשון המעטה) לעשות את זה. וכשזה המצב, יהיה מאוד קשה למצוא פתרון לבעיות שעומדות פני הליגה.
"הבעיה" היא חלוקת התקציב. בניגוד לאח הגדול ה-NBA, שם חלוקת הרווחים היא לטובת השחקנים (51%) שממנה נגזרת תקרת השכר, בליגה של הנשים החלוקה רק 22% לטובת השחקניות. מה שאומר שתקרת השכר של כל קבוצה היא קצת פחות ממיליון דולר (996,300 ליתר דיוק).
אקדים ואומר שקשה להשוות בין הליגות. בשורה התחתונה מדובר על עסקים שמעוניינים להרוויח והרבה יותר קל לחלק רווחים בליגה שמרוויחה פי 100 מהמקבילה שלה, אך מעטים יחלקו על הטענה שמדובר בחלוקה לא שוויונית שפוגעת, בראש ובראשונה, בבריאות של השחקניות שנאלצות לשחק כ-11 חודשים בשנה.
אז מה עושים? בעיקר מפסיקים להתייחס אל הליגות באותה נשימה. כשהוקמה ה-WNBA הדגש היה על "קבוצות בת" של קבוצות הגברים הקיימות. אך בליגה שכוללת קבוצות מקונטיקט, סיאטל ולאס וגאס יהיה לא נכון להמשיך עם המודל העסקי הקיים.
"אני חושבת שאנחנו עדיין מנסות להבין מה המודל העסקי הנכון כדי שהעסק יגדל", אמרה כוכבת סיאטל ואחת השחקניות הגדולות בהיסטוריה, סו בירד. "במשך הרבה מאוד זמן חשבנו שאם זה עבד ב-NBA זה יעבוד גם אצלנו, אבל אנחנו ישות שונה לחלוטין. למדנו מהטעויות שלנו ואלה חדשות נפלאות".
עם זאת, הבעיות שציינתי לא אמורות לפגוע במוצר על המגרש, אנחנו עדיין נוכל לקבל את ליגת הנשים הטובה בעולם בכל ערב שנבחר לעשות את זה – אנחנו רק צריכים לקבל את ההחלטה לצפות.
נכון, גובה הטבעות עדיין זהה לזה של הגברים, אבל האם זה באמת משנה? האם אנחנו צופים במשחק כדורסל רק כדי לראות דאנקים? מדובר בכדורסל שונה, אך מהנה באותה מידה, ויעידו על כך עשרות כוכבי ה-NBA שבוחרים לבלות בהם את הערבים שלהם. אולי הם מבינים משהו שאנחנו לא.
ליגת ה-WNBA תיפתח ב-24 במאי ותסתיים ב-8 בספטמבר.
למי שמעוניין לעקוב אחרי העונה הקרובה ומחפש קבוצה לאהוד, מוזמן להיכנס ללינק הזה, מבית SBNation שיעשה בשבילכם את העבודה.
תודה שחר,
גם סו בירד תחמיץ את העונה בגלל פציעה.
הקישור המרומז לסביות-כדורסל נשים הוא מכוון (אם כי במקרה הנ"ל גם מדויק)?
איפה היה קישור כזה בפוסט?
הכותרת יחד עם התמונה של סו בירד – כהנא צדק?
חשבתי שלזה אולי התכוונת, אבל מאד מאד דק.
זה אכן מאד subtle אבל נראה קשור מדי כדי להיות מקרי (בגלל זה שאלתי).
ממש לא מכוון…
נלקח מהשיר של ג'ירפות ומתייחס לעובדה שאנחנו כציבור אוהדי הספורט לא באמת מחשיב את הליגה הזאת.
אז שווה לספר את הסיפור…
גלעד כהנא תמיד נותן מונולוגים בהופעות באחד מהם די מזמן הוא סיפר שהשיר נכתב על זה שהוא תפס את חברתו הפריג'ידית (להלן המקרר) עם חברה שלה.
כמובן זה כהנא ואי אפשר לדעת מתי הוא באמת רציני ובטח יש עוד שבעה סיפורים שונים על מה נכתב השיר, אבל איכשהו זה האחד שצבר תאוצה.
שמעתי אותו מספר על זה באחד הראיונות שלו (ממנו אני זוכר בעיקר את זה שהוא התחנן לאנשים לבוא לדבר איתו אחרי הופעות), אבל משום מה לא עשיתי את הקישור שיכול לעלות מזה…
אני מפספס עולם שלם של רפרנסים לא מובנים שהייתי יכול לעשות בגלל שאין לי מושג מספק בתרבות המוזיקה הישראלית.
לך תפוס שיחה עם כסא. זה ישתלם.
אגב, הפוסט נכתב לפני פציעתה של בירד, אבל להבנתי היא תוכל לחזור במהלך העונה (אם כי בפציעה כמו שלה, ובגילה, הייתי ממליץ להפסיד את כל העונה).
מעולה !
אחח, היו ימים שבארץ היו קבוצות נשים מהטובות באירופה….
תודה על הטור ושתהיה אחלה עונה
יש שם הרבה כדורסל והתלהבות. עכשיו צריך למצוא את הדרך לשווק נכון את הליגה.
יש מספיק קבל שימלא אולמות, אבל עושה רושם שטרם מצאו את הנוסחה המצליחה (בטח שהשחקניות מרוויחות יותר באירופה מאשר בארה״ב).
דווקא בסיאטל יש טירוף סביב קבוצת הנשים (חלק גדול כנראה בגלל שלקחו להם את הסוניקס)
כן רק שהאלופה תיאלץ לשחק כל העונה בלי סטיוארט ובירד.
תודה רבה שחר. זווית חשובה מאוד באתר. ליגת הנשים מציגה פרשנות אחרת לגמרי לכדורסל וזה משהו שמעניין לראות
תודה שחר. זווית מעניינת וחשובה באתר. מקווה שתיתן לנו קצת טעימות מהליגה תוך כדי העונה…
תודה על מאמר חשוב. בלתי נתפס הפער מהמקבילה הגברית. לא ידעתי שהשכר שם כל כך נמוך.
מקווה שזה באמת ישתפר.
אכן אבסורד! בעיקר זה שהשחקניות הולכות להשלמת הכנסה באירופה וכמעט לא זוכות למנוחה.
מצויין ומעניין מאד, שחר.
נהדר שחר. אני אוהב מאד לראות משחקי WNBA, ויהיה פנטסטי אם מדי פעם תתרום לנו על מה קורה בליגה, או חדשות מעניינות. המשכורות לשחקניות הן ממש עלבון. חייב להיעשות משהו בנידון. אולי דבר שהיה עוזר היה שכמה קבוצות תעבורנה לערי ארה"ב גדולות שפעם היה להן NBA והן יודעות מה זה ל-SUPPORT A TEAM. ישנן ערים כסנט לואיס, בופלו, סירקיוז, סינסינטי, פיטסבורג, לואיוויל ועוד שלדעתי היו מאמצות באהבה קבוצות WNBA, אבל כמובן שלבעלי הקבוצות ישנן מחשבות משלהם.
תודה רבה מל.
אחת הבעיות הקשות של הליגה היא הניסיון לאתר שווקים רלוונטיים ובני קיימא לליגה, כאשר אפילו האלופה הראשונה (יוסטון קומטס) נמחקה מעל המפה וקבוצה כמו סן אנטניו, שקיבלה תמיכה נרחבת מקבות הגברים המצליחה, נאלצה לעבור עיר בגלל קושי לקיים אותה בפני עצמה.
הבעיה הקשה ביותר של הליגה היתה ב-2008 , אז בעלי הקבוצות ב-NBA שהחזיקו גם קבוצות נשים החליטו שזה יהיה הדבר הראשון שיקצצו לאחר שספגו הפסדים בתחומים אחרים. מאז הליגה לא באמת התאוששה והיא עדיין מחפשת את דרכה הניהולית. המצב היום ב-NBA הוא כזה שיש חשיבות גדולה יותר לג'י ליג מאשר ל-WNBA ורואים את זה באופן הניהול של הליגה (בהקשר הזה יש להוציא את טד לאונסיס מהדיון, מאחר והוא משקיע משאבים רבים לקבוצה ואף בנה לה אולם חדש שייחנך על ידן העונה).
לגבי השווקים, סנט לואיס מוכיחה את עצמה שוב ושוב כעיר שלא מצליחה להחזיק קבוצות ספורט, להכניס עוד קבוצה במהלך האביב-קיץ לשוק הזה יהיה בעייתי (בטח כששתי הקבוצות האחרות של העיר – הקארדינלס מהבייסבול והקבוצת הפוטבול החדשה ב-XFL, משחקות באותם חודשים). לעומתם, דווקא לואיוויל יכולה להיות שוק מעניין, לאור העניין שקבוצת הנשים של האוניברסיטה מעוררת, וכנראה הליגה צריכה להתמקד בשווקים האלה (נוקסוויל בטנסי יכולה גם היא להיות שוק מצוין).
נושא נוסף שלא ציינתי בפוסט הוא היבט הסיקור התקשורתי של כדורסל הנשים (בארץ וגם בארה"ב).
.
בעבר (בתקופת השיא של העיתונות ובראשית ימי האינטרנט) היו מפרסמים כותרות ומקדישים זמן לכתוב כתבות לפי איכות ההישג הספורטיבי, היום הכתבות נבחרות לפי כמות הכניסות הפוטנציאלית. אם בעבר ניצחון מרשים של נבחרת הנשים היה מקבל אחת מהכותרות הראשיות באתרי הספורט, היום יכולות אפילו לעבור מספר שעות עד שנקבל עדכון על התוצאה, כאשר בראש האתר תתפרסם מריבה בין שחקן למאמן בליגת העל בכדורגל. אני מבין את הצד העסקי של זה, אבל כאוהד ספורט זה מאוד מאוד מפריע לי.
מגמה מתמשכת בעיתונות המקוונת בכלל, ובעיתונות הספורט בפרט.
ובמציאות, בכל מקום, ניאו, צהוב-שחור.
למישהו יש מים חמוד שאפשר לנצל אותו עד שהתקופה הזו באנושות תעבור?
תגובה לפאקו.
תודה, שחר.
אני באמת מצפה לעונה הזו.
כן, הרבה יחסרו העונה, וסו בירד כבר בתוכניות פרישה בצוות המקצועי של דנבר, אבל סוף סוף אני מצליח להיות מודע לפתיחת העונה לפני שהיא מתרחשת ולא מתעורר מאוחר מדי (ספורט בקיץ. מי המציא דבר כזה?). אז אוכל לעקוב מההתחלה.
בקשר לכסף, הפערים מה-NBA והצורך של השחקניות לשחוק עצמן למוות בשביל מעט כסף יחסית, אני מצביע על התגובה שלי למעלה שהייתה אמורה להיות לפאקו.
תודה על הכתבה, באמת נושא מעניין. בתור סמאלן שמצביע עבודה כל החיים שלו, בנושאים של ספורט מקצועני או בידור המוני באופן כללי אני דווקא קפיטליסט קיצוני – You get what you're worth. אם השחקניות חושבות שהם שוות יותר ממה שהם מקבלות כרגע זכותן ואפילו חובתן לנסות כל דרך למקסם את השווי שלהם. מה שכן, צריך לזכור שה-NBA מסבסד אותן כבר יותר מ-20 שנה וה-WNBA לא הצליחו להיות רווחיים אפילו שנה אחת מתוך כל אותן שנים, וזה בהחלט הגורם המשמעותי לרמת השכר הלא מזהירה. אם חלוקת השכר תהיה יותר לטובת השחקניות, אז בעלי הקבוצות יהיו בהפסד יותר גדול והם עלולים להתחיל לשקול אם בכלל שווה להם להמשיך להפעיל את הליגה.
זה מזכיר לי את הוויכוח התמידי בישראל אם להציג את הספורטאים האולימפיים כמסכנים, או למתג אותם כדוגמה למצוינות. מצד אחד אתה אומר שאין מספיק תקציבים ואם תמתג אותם גבוה מידי הגורמים למעלה יחשבו שהכל בסדר ושאין סיבה להוסיף תקציב, ומצד שני אם יהיה מיתוג נמוך חברות מסחריות לא ירצו לתקצב את אותו ספורטאי.
.
הצגתי את זה בפוסט במשפט – שיטת התקצוב של הליגה חייבת לעבור שינוי רציני. כשרבע מהקבוצות בליגה לא שייכות לערים בהן יש קבוצת NBA אין סיבה להמשיך לתקצב אותה כליגה משנית של האחות הגדולה. ל-WNBA צריכה להיות תכנית מיתוג חדשה (כדאי להתחיל בשינוי הסלוגן), שמתמקדת בחוזקות שלה ושתוכל לייצר קרקע יציבה על מנת שתעמוד בפני עצמה. בשום שלב מאז הקמתה לא היתה כוונה כזאת, ברגע שיתחילו לחשוב ככה הדברים ישתנו, ובתקווה גם התקציבים יעלו.
.
אם זה מעניין אותך, ממליץ מאוד לקרוא את טד לאונסיס (הבעלים של הוויזרדס, המיסטיקס ועוד מלא קבוצות באמצע) ברשתות החברתיות. הוא אחד התומכים הגדולים של הליגה ומציין לא אחת את הדרכים שיש להתמודד עם הבעיות שעומדות בפניה.
תודה שחר,
נושא מעניין, בעיה ככשחקנית חייבת לשחק 2 עונות שבשנה (אירופה ובארה"ב.)